צמר הוא חומר שמתנקה יחסית טוב, כי הסיב מצופה בשכבה שומנית טבעית שדוחה לכלוך. רוב העבודה היא שאיבה קבועה וטיפול מהיר בכתמים. מה שהורס שטיחי צמר הוא בדרך כלל לא הלכלוך, אלא ניסיון ניקוי אגרסיבי מדי.
שאיבה
פעם בשבוע, ובאזורי מעבר פעמיים. שאבו עם ראש רגיל, בלי המברשת המסתובבת (או במצב שבו היא כבויה). המברשת הזו מושכת סיבים, ובשטיח עם פרנזים היא נתפסת בהם. שאבו בכיוון הסיב. מעבירים יד על השטיח, ובכיוון שמרגיש חלק, שואבים.
בחודשים הראשונים שטיח צמר חדש משחרר סיבים. זה טבעי, ועל זה כתבנו מאמר נפרד: למה שטיח צמר מנשיר.
כתם טרי: מה עושים בחמש הדקות הראשונות
- סופגים, לא משפשפים. מגבת נייר או מטלית לבנה, לוחצים ומרימים. שפשוף דוחף את הנוזל פנימה ופורם את הסיב.
- מים קרים. מעט מים קרים על הכתם, וסופגים שוב. חוזרים על זה כמה פעמים.
- אם נשאר סימן: כפית של סבון עדין לצמר (או סבון כלים שקוף) בכוס מים קרים. טופחים עם מטלית, ואחר כך סופגים עם מים נקיים כדי שלא יישאר סבון. סבון שנשאר בשטיח מושך לכלוך.
- ייבוש. מגבת יבשה, משקל עליה (ספר כבד) לכמה שעות, ואחר כך אוויר. לא מייבש שיער חם ולא שמש ישירה וחזקה.
לפני כל חומר, בדקו בפינה שלא רואים שהצבע לא זז.
מה אסור לעשות לשטיח צמר
- מים חמים וקיטור. חום מכווץ צמר ויכול לגרום לצבעים לדמם.
- אקונומיקה ומסירי כתמים חזקים. משאירים כתם לבן שאי אפשר לתקן.
- להרטיב את כל השטיח בבית. שטיח צמר רטוב לגמרי לוקח ימים להתייבש, ובפנים יכול להתפתח ריח ועובש.
- מכונת כביסה. גם לשטיח צמר קטן. ממש לא.