אם קניתם שטיח צמר חדש והשואב מתמלא אחרי כל שאיבה, זה לא אומר שהשטיח פגום. ברוב השטיחים הגזורים, צמר וגם ויסקוזה, יש סיבים קצרים שנשארו מתהליך הייצור. הם יוצאים בהדרגה בחודשים הראשונים, ואז זה נרגע.
למה זה קורה
בשטיחים עם סיב גזור (כמעט כל שטיח שאינו לולאות או אריגה שטוחה), הסיבים נחתכים לגובה אחיד בסוף הייצור. חלק מהקטעים הקצרים לא נתפסים טוב בבסיס, ויוצאים כשדורכים ושואבים. ככל שהסיב רך יותר ופחות מסובב, ההנשרה בולטת יותר.
- צמר: מנשיר בחודשים הראשונים. אחרי 3 עד 6 חודשים זה בדרך כלל יורד מאוד.
- ויסקוזה: יכולה להנשיר לאורך זמן רב יותר, במיוחד באזורי מעבר.
- שאגי: מנשיר יותר מכולם בהתחלה, פשוט כי יש יותר סיב.
- שטיחי לולאות, קילים ושטיחים שטוחים: כמעט לא מנשירים, כי אין קצוות חתוכים.
מה עוזר
- לשאוב יותר, לא פחות. זה נשמע הפוך, אבל ככל ששואבים, הסיבים הרופפים יוצאים מהר יותר והשלב הזה נגמר. פעמיים בשבוע בחודש או חודשיים הראשונים.
- שואב בלי מברשת מסתובבת, או עם המברשת כבויה. היא מושכת גם סיבים שלא היו אמורים לצאת.
- יד, לא מספריים. אם בולט סיב ארוך מהשטיח, גוזרים אותו בגובה של שאר השטיח. לא מושכים.
מה לא עוזר
לנער את השטיח, לחבוט בו, או לשלוח אותו לניקוי בחודש הראשון. כל אלה רק משחררים עוד סיבים ושוחקים את הבסיס.